בחייאת, תשאיר טיפ: לאן נעלם הג׳נטלמן?

הידעתם? מספר משמעותי של גברים בסביבתנו מתגאים בעובדה שהם לא משאירים טיפ - לאף אחד, ושכולם יקפצו. זה הזמן להציל את הג׳נטלמן מהיכחדות ולהקפיד על מספר חוקים בסיסיים למען עתיד גברי טוב יותר. כבונוס, יש גם מתכון מיוחד לקוקטייל הישר ממועדון הג׳נטלמנים הנבנה בתל-אביב

זה קרה כבר לפני כמה ימים בפיד הפייסבוק שלי. העין שלי קלטה בזווית העין דיון סוער שהתרחש בתגובות

סטטוס בפייסבוק של מכר. הכותרת היתה: ״אם הפיצה שלי כוללת דמי משלוח - למה לעזאזל אני צריך לתת לשליח גם טיפ?״.

כמו בהרבה דיוני פייסבוק, במוחי רצו מחשבות שרצו לצאת אל המקלדת והתחלתי בניסוח תשובה. רק שאז, בזמן הקלדת המשפט השני, העין קלטה טוב עוד יותר את המתרחש והזדעזעתי. הפוסט היה מוצלח, המכר שלי ללא ספק פגע בנקודה רגישה, והיה זה אחר הצהריים פייסבוקי עמוס במיוחד עבור חבריו שעצרו את העבודה שלהם וכתבו תגובה אחר תגובה.

דרייפר. משאיר טיפ

ההלם היה גדול. על פי אותו הפוסט בעל מאות התגובות (פלוס עוד קצת חיטוטים בפורומים שונים בנושא, כי זה הפך מרתק), רוב הגברים בישראל - לא משאירים טיפים - לאף אחד. לא למלצר, לא לשליח של הסופר, לא לבחור ששוטף להם את האוטו בתחנת הדלק. יתרה מכך - הם גאים בעובדה הזו. ״בעיה שלו, הוא בחר להיות מלצר״, ״זה הבוס שלו דופק אותו - לא אני״, ״טיפ זה המצאה אמריקאית, זו מחלה של תרבות המערב״, ״שיקפוץ לי״ - אלו רק חלק מהתגובות העדינות שנראו שם.

״בישראל, מעבר לעשרת הדיברות, יש את המצווה ה-11 - ׳אל תצא פרייאר׳״, מספר לנו ג׳יי רוזן, מומחה ליחסים בינלאומיים מתל-אביב שעלה מישראל לפני 11 שנים מוושינגטון די.סי. ״וישראלים מחמירים את התופעה הזו, בכדי לא לחלל את אותה המצווה, לא רק בישראל, אלא גם מעבר לים. ״אם אנחנו כישראלים הגענו מחברה של ׳אנחנו׳, של קיבוץ, שעובדת יחד בכדי להשיג דברים יחד, הפכנו לחברה של אני ושל האנוכי, ויש לכך הרבה השפעה אמריקאית. זה מגיע עד הפרט האחרון, לא רק בקפטיליזם שבו אנחנו חיים, אלא גם בהתנהגות ועד ללבוש של אנשים. לכן אני תמיד מנסה להוות דוגמה אישית, אני רוצה לתרום לחברה שלי בדרך ההתנהגות שלי, עד הפרט האחרון״.

רוזן, לשעבר עובד בסוכנות היהודית, ומעורב בפרויקטים רבים, החל באחרונה ליזום מועדון ג׳נטלמים שייפתח בתל-אביב. ״כשעברתי מירושלים לתל אביב זה היה מאכזב, חשבתי שאמצא מועדון ג׳נטלמים, אבל לא״, הוא מספר, ״בעיקר מצאתי מפגשים לעולים, לא רק חדשים. נפתחו יוזמות שהוקמו עבורם בכדי לאפשר מקום פתוח ובטוח לדבר על אקטואליה מבלי לשפוט. אבל הגעתי למסקנה שבשבילי זה לא מספיק, רציתי משהו שמתייחס לתשוקה שלי ולסגנון, ללוק, לאסתטיקה רציתי להתלבש