והדרת פני זקן: כיצד הפכו הזקנים לסמל הגבריות החדשה?


כיצד הפך הזקן לסמל הגבריות החדשה

אם את הגבר של שנות ה-90 אפיינו הג'ל לאחור וצמת העורף הרי ששנות האלפיים נפתחו במעבר של שיער: מאיזור הראש לאיזור הסנטר. הזקן הוא המרענן הרשמי של המילניום החדש, עם התחזקות עצומה בשלוש השנים האחרונות. מטרנד היפסטרי ומייחד סגולה לסמל מדיני מובהק - הזקן הים תיכוני מפציע רבות גם הרחק מגבולות תל אביב ונראה שהוא כאן כדי להשאר. אז איך התגבשה התופעה ולמה בעצם יותר ויותר גברים בוחרים ללכת איתה עד הסוף?

אם נצייר קווים לדמותו של הגבר הישראלי המצוי, הרי שמדובר בתופעה הגיונית למדי. האקלים והגנים הישראלים תורמים לצמיחתו המוגברת של הזקן (וזאת עוד מבלי להזכיר מה שגילוח מגיל צעיר עושה לזקיק השערה) וההסרה שלו מידי יום הופך לעניין מעיק במיוחד. הזקן הוא פשוט פתרון נוח לסגנון החיים של הגבר הישראלי העסוק, המתרוצץ, זה שעובד קשה ולא זקוק לתיק שגרתי נוסף על הראש, או יותר נכון, על קצה הפנים. אבל גם אם משמיטים את נושא החיפזון ופינוי הזמן בבקרים, הרי שחייבים לאזכר את היותו של הזקן כחלק מהגורם המייסד של האתוס הגברי המובהק. בתרבויות שונות סימל הזקן את הגבריות המלאה והאולטימטיבית, הנבדלת מן הנשיות.

זהויות שלמות של מנהיגים נבנו סביב זקנם, שהפך לסמל של עוז וחכמה. קיסר האימפריה הרומית, פרידריך הראשון, היה מוכר לפי זקנו האדמדם ואף זכה לכינוי "ברברוסה" (אדום זקן). קרל מרקס, שנחשב לאבי הקומוניזם גידל כמובן זקן ואף ציין באחד מכתביו כי ללא זקן לא יוכל שום נביא לראות ברכה במעשיו. דמויות נוספות וחשובות לאורך ההיסטוריה, בהן הנביא מוחמד, ישו ואפלטון, גידלו זקן וראו בו סימן למנהיגותם. גם הדת היהודית מקדשת את גידול הזקן. בתקופת התנ"ך גילוח נחשב לפעולה בזויה בקרב יהודים. בספר ויקרא אף מופיע הפסוק "לא תשחית את פאת זקנך" (פרק י"ט). הסונה האיסלאמית קובעת כי בקרב גברי האיסלאם טיפוח זקן הוא חובה. אצל הראסטאפרים הזקן נחשב לסמל הברית בין האדם לאלוהים ואילו הסיקים, בני הדת שהתגבשה בין חבל הודו לפקיסטן, החשיבו את הזקן כחלק מכבודם הגברי ואצילותם.

פרחים זה גברי מעפילים

גם אם דת מכל סוג לא ממש עושה לכם את זה ייתכן ומצאתם את דרכם אל הזקן. אפשר להסתכל עליו כסימן טבעי לגבריות, כזה שהטבע עצמו לא ממש מעוניין שתלחמו בו. נשים רבות נמשכות לבעלי זקנים כי הם מהווים עבורן גבריות מובהקת, בול